גופי הקירור של Arctic Cooling למעבדי Pentium 4 ו-Athlon 64
| |
||||
| |
|
|
||
| |
|
|
||
| |
||||
| |
|
|
|
|
תחילה, נרצה להודות לחברת Arctic Cooling על אספקת גופי הקירור לביקורת.
בשנים האחרונות, גדל באופן משמעותי קצב ההתפתחות הטכנולוגית של המעבדים: מחסום ה-3GHz נשבר כבר מזמן, ודור חדש של מעבדים, בעלי כמות טרנזיסטורים גדולה פי כמה מקודמיהם, כבר מהווה נתח נכבד מהמערכות הנמכרות כיום.
התפתחות זו גוררת עמה את הצורך בקירור איכותי למעבד, כיוון שככל שגדל מספר הטרנזיסטורים, כך גם גדלה כמות החום שהמעבד מפיק במנוחה, ובמאמץ.
Arctic Cooling, חברה שוויצרית, ידועה בעיקר בזכות גופי הקירור לכרטיסי מסך מתוצרתם, שזכו לשם הכללי Silencer. כעת החברה מביאה עימה את אותה יכולת הנדסית שוויצרית ידועה לתחום קירור המעבדים.
קירור האוויר המסורתי, הגיע כפי הנראה, לסוף דרכו, שכן בסופו של דבר יש גבול לכמה שניתן לקרר את "מכונות הוואטים" של ימינו בעזרת גוש מתכת ומאוורר. כתוצאה ממגבלה זו (ומרצון טבעי לחקור), נפוצו בשנים האחרונות פתרונות קירור אלטרנטיביים, כגון קירור מים, חשמל (אפקט פלטייר) ואפילו גז (דוגמאות למערכות קירור כאלו שהורכבו ונבנו ע"י חבר\'ה "משלנו" תוכלו למצוא בפורום אוברקלוקינג וקירור). לפתרונות קירור רדיקאליים אלה שני חסרונות משמעותיים המונעים את אימוצם ע"י הקהל הרחב והם מחיר ובטיחות – לא רק שקניית מערכות מעין אלו (או בנייתן באופן עצמאי) דורשת "עומק כיסים", היא אף עלולה לסכן את בריאות המערכת.
הוויכוח הוא ישן ונושן ולא ננצל במה זו כדי לחדש אותו או להציג את דעתנו, אבל ללא ספק קיימים יותר סיכונים לכשל במערכות קירור המים למיניהן מאשר בקירור האוויר המסורתי. הסיבה פשוטה ונעוצה בחוקי ההנדסה הפשוטים, ככל שלמערכת מסוימת יותר רכיבים, כך הסיכוי לכשל גובר.
על-כן, מנסות כיום יצרניות גופי הקירור, לשפר את הטכניקות והטכנולוגיות בהן עושים מוצריהן שימוש. דוגמה לשיפור שכזה הוא טכנולוגיית ה-HeatPipes, בה נעשה שימוש לראשונה ע"י נאס"א לפני שנים רבות.
ה-Heatpipe הוא בעצם צינור חלול המכיל נוזל מיוחד, המתאדה בטמפרטורות נמוכות מאוד – כמה עשרות מעלות בלבד. אידוי זה כרוך (ללא כניסה להסברים פיזיקאליים מסובכים) בספיחת כמות אנרגיה גדולה בתצורת חום, או במלים פשוטות כשהנוזל מתאדה בצינורות הוא "לוקח" עימו את החום.
מספר צינורות כאלו מחוברים בצדם האחד לבסיס גוף הקירור (העשוי נחושת – ע"מ לספוג חום בצורה טובה יותר), ובחלקם השני עוברים דרך סנפירי אלומיניום, שתפקידם לפלוט את החום בצורה היעילה ביותר.
בתצורה זו, סופג בסיס הנחושת את החום הנפלט מן המעבד ומעביר אותו ל-HeatPipe, שם מתאדה הנוזל ו"לוקח" עימו את החום מן הבסיס. כך – בצורת גז – נע החומר (ועימו החום) אל קצהו השני של הצינור, דרך סנפירי האלומיניום, המקוררים ע"י המאוורר. עם הגעתו לקצה העליון, עובר הגז תהליך של עיבוי, חוזר לצורתו הנוזלית (ואל חלקו התחתון של גוף הקירור) ובכך פולט את אנרגיית החום שנשא עימו.
המוצר המתקבל מהווה פשרה מצוינת בין ביצועים, בטיחות ומחיר, הארוזים בחבילה נוחה יותר להתקנה, שאינה מצריכה שנות ניסיון בתחום.
גופי הקירור, עליהם נדון בביקורת זו, הם שניים מתוך סידרה של דגמים, זהים כמעט לחלוטין, אך מיועדים לתושבות (Sockets) שונות : ה-Freezer 4 מיועד לתושבת 478, ה-Freezer 7 מיועד לתושבת 775, ואילו ה-Freezer 64 מיועד לכל התושבות למעבדי Athlon 64 או Athlon FX.
ללא עיכובים נוספים הריהם לפניכם…
